Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 25b
וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
Traduction
or bloodshed.
Rachi non traduit
ושפיכות דמים. כגון אמרו לו הרוג ישראל חבירך ואם לאו תיהרג:
עֲבוֹדָה זָרָה — הָא דַּאֲמַרַן. גִּילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ''כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה''. וְכִי מָה עִנְיַן רוֹצֵחַ אֵצֶל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה?
Traduction
That one may not heal oneself with idolatry even when his life is in danger is learned from that which we just said, based on the verse: ''With all your soul and with all your might.'' From where is this halakha derived with regard to forbidden sexual relations and murder? As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: The verse says about one who rapes a betrothed woman: ''But you shall do nothing to the young woman; the young woman has committed no sin worthy of death; for as when a man rises against his neighbor, and slays him, so too with this matter'' (Deuteronomy 22:26). What does a murderer have to do with a betrothed young woman who was raped? Why would the verse mention murder in this context?
הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד, וְנִמְצָא לָמֵד. מַקִּישׁ רוֹצֵחַ לְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה: מָה נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה — נִיתָּן לְהַצִּילָהּ בְּנַפְשׁוֹ, אַף רוֹצֵחַ — נִיתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ. וְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה מֵרוֹצֵחַ: מָה רוֹצֵחַ — יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, אַף נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה — תֵּהָרֵג וְאַל תַּעֲבוֹר.
Traduction
Rather, the mention of murder comes in order to teach a halakha about the betrothed young woman, and it turns out that, in addition, it derives a halakha from that case. The Torah juxtaposes a murderer to a betrothed young woman to indicate that just as in the case of a betrothed young woman one may save her by taking the rapist’s life, so too, one may save a potential murder victim by taking the pursuer’s life. Conversely, it is possible to learn about the case of a young betrothed woman from the case of a murderer. Just as with regard to a potential murderer the halakha is that if one is being forced to murder someone else, he should allow himself to be killed and not transgress that prohibition, so too, with regard to a betrothed young woman the halakha is that she should allow herself to be killed and not transgress the prohibition of forbidden relations.
Rachi non traduit
מה למדנו מרוצח לנערה המאורסה. והלא פירש בה אונס פטור כדכתיב ולנערה לא תעשה דבר אלא נראה כמי שרוצח בא ללמד כאן ונמצא שהוקש כאן להיות למד מכאן והכי קאמר כרוצח כנערה שניהן שוין כמו והיה כעם ככהן (ישעיהו כד) ולא נאמר והיה העם ככהן:
ניתן להצילה. ניתן רשות לרואה שהוא רודף אחריה שיצילנה ממנו בנפשו של רודף כדכתיב (דברים כב) ואין מושיע לה הא אם יש מושיע צריך להושיעה בכל אשר יכול אפילו בהריגתו אם אין יכול להציל באחד מאבריו יהרגנו:
יהרג. אם אמר לו עו''ג הרוג או תיהרג יהרג ואל יעבור עבירה זו:
Tossefoth non traduit
אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור. פי' הבועל אבל היא תיבעל ולא תיהרג דקרקע עולם היא כדאמר בבן סורר ומורה (סנהדרין עד:) ובריש כתובות (דף ג:) נמי פריך ולידרוש להו דאונס שרי ור''י אומר דשפיר גר' תיהרג דהא דמשמע בבן סורר ומורה ובריש כתובות דאונס שרי היינו היכא שהיא קרקע עולם ולא עבדה מעשה אבל לעשות מעשה כגון שאומר לה שתביא הערוה עליה תיהרג ואל תעשה מעשה דמרוצח ילפינן ורוצח לא מיחייב למימסר נפשיה אלא כשאומר לו להרוג בידים אבל אם אומר הנח לזרוק עצמך על התינוק או תיהרג אינו חייב למסור עצמו כדי להציל חבירו דאדרבה איכא למימר מאי חזית דדמיה דחבריה סומק טפי דילמא דמא דידי סומק טפי ומיהו לדידיה אם אומרים לו הנח לתקוע אותך בערוה יהרג ואל יעבור דלא מצי למימר לא עבידנא מעשה דכיון שתוקעין אותו ואין קישוי אלא לדעת כדאמרי' בריש הבא על יבמתו (יבמות נג.) ומה שהוא מתקשה הוי מעשה:
וּשְׁפִיכוּת דָּמִים גּוּפֵיהּ מְנָלַן? סְבָרָא הוּא: כִּי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: מָרֵי דּוּרַאי אֲמַר לִי: זִיל קַטְלֵיהּ לִפְלָנְיָא, וְאִי לָא — קָטְלִינָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ: לִיקְטְלוּךְ וְלָא תִּיקְטוֹל, מַאי חָזֵית דִּדְמָא דִידָךְ סוּמָּק טְפֵי? דִּילְמָא דְּמָא דְּהָהוּא גַּבְרָא סוּמָּק טְפֵי.
Traduction
The Gemara asks: And from where do we derive this halakha with regard to murder itself? The Gemara answers: It is based on logical reasoning that one life is not preferable to another. The Gemara relates an incident to demonstrate this: This is similar to a certain man who came before Rava and said to him: A local official said to me: Go kill so-and-so, and if not I will kill you. Rava said to him: It is preferable that he should kill you and you should not kill. What did you think, that your blood is redder and more precious than his? Perhaps that man’s blood is redder. Apparently, one may not save his own life by taking someone else’s.
Rachi non traduit
מרי דוראי. מושל עירי:
מאי חזית דדמא דידך סומק. כלומר כלום באתה לישאל על כך אלא מפני שאתה יודע שאין מצוה עומדת בפני פיקוח נפש וסבור אתה שאף זו תדחה מפני פיקוח נפשך אין זו דומה לשאר עבירות דמ''מ יש כאן אבוד נפש והתורה לא התירה לדחות את המצוה אלא מפני חיבת נפשו של ישראל וכאן עבירה נעשית ונפש אבודה מי יאמר שנפשך חביבה לפני המקום יותר משל זה דילמא של זה חביבה טפי עליו ונמצא עבירה נעשית ונפש אבודה:
מָר בַּר רַב אָשֵׁי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרָבִינָא דְּשָׁיֵיף לַהּ לִבְרַתֵּיהּ בְּגוּהַרְקֵי דְעָרְלָה. אֲמַר לֵיהּ: אֵימוֹר דַּאֲמוּר רַבָּנַן בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה מִי אֲמוּר?
Traduction
The Gemara relates: Mar bar Rav Ashi found Ravina rubbing his daughter with unripe olives [guharkei] of orla for medicinal purposes. Mar bar Rav Ashi said to him: Say that the Sages said that one may derive benefit from such a prohibited item at a time of danger; however, who says that one is permitted to do so when it is not a time of danger?
Rachi non traduit
שייף. מושח:
גוהרקי דערלה. בוסר זיתים קטנים משום רפואה דקסבר מותר להתרפאות באיסורי הנאה:
אֲמַר לֵיהּ: הַאי אִישָּׁתָא צְמִירְתָּא נָמֵי כִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה דָּמְיָא. אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: מִידֵּי דֶּרֶךְ הֲנָאָה קָא עָבֵידְנָא?
Traduction
Ravina said to him: A high fever is also deemed a time of danger, and one may derive benefit from a prohibited item it such a situation. Some say that Ravina said to him as follows: Am I deriving benefit in a usual manner? The usual way to derive benefit from these olives is to use them after they have become ripe, so that their oil can be drawn out. Since Ravina was not deriving benefit in the usual manner, he was permitted to do so, although his daughter’s life was not in danger.
Rachi non traduit
אישתא צמירתא. חולי שקורין מלוי''י צמירתא חם כמו דצמרה צמורי בבבא קמא (דף ס.):
דרך הנאתו. לאחר שיתבשלו ויוצא שמנן בבית הבד:
אִיתְּמַר: הֲנָאָה הַבָּאָה לוֹ לְאָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ, אַבָּיֵי אָמַר: מוּתֶּרֶת, וְרָבָא אָמַר: אֲסוּרָה.
Traduction
The Gemara continues to discuss various halakhot that apply to prohibited items. It was stated: With regard to deriving benefit from a prohibited item that comes to a person against his will, i.e., one’s circumstance results in his deriving benefit although he did not place himself in that circumstance in order to derive benefit, Abaye said: Deriving benefit in this manner is permitted, and Rava said: It is prohibited.
Rachi non traduit
מותרת. אין צריך לפרוש הימנה כדמפרש:
אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין, לָא אֶפְשָׁר וְקָמִיכַּוֵין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. לָא אֶפְשָׁר וְלָא מִיכַּוֵּין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי דְּאֶפְשָׁר וְלָא מִיכַּוֵּין.
Traduction
The Gemara explains: In a case where it is possible to avoid deriving benefit and he intends to derive benefit from the prohibited object, or where it is not possible to avoid it and he intends to derive benefit, everyone agrees that it is prohibited, because he intended to derive benefit that was prohibited. And when it is not possible to avoid it and he does not intend to derive benefit, everyone agrees that it is permitted, as one had no choice in the matter. Where they disagree is in a case where it is possible for him to avoid the prohibition, and he does not intend to derive benefit from it.
Rachi non traduit
הכי גרסינן אפשר וקא מיכוין לא אפשר וקא מיכוין כולי עלמא לא פליגי דאסיר. אפשר לו ליבדל וקא מיכוין להתקרב כדי ליהנות כגון ריח של ע''ז או אפילו אי אפשר לו ליבדל ומיהו מתכוין הוא וחביב הוא לו ליהנות:
לא אפשר. לו ליבדל ולא קא מיכוין ליהנות דאיכא תרתי להיתר לכ''ע שרי:
כי פליגי דאפשר. לו ליבדל ולא נבדל ומיהו לא קא מיכוון:
Tossefoth non traduit
לא אפשר ולא מיכוין כולי עלמא לא פליגי. ללישנא קמא נראה לפרש דכ''ע קאי אאביי ורבא ולא פליגי דשרי היינו לרבי שמעון דרבי יהודה אסר דהא רבא מוקי פלוגתא דרבי יהודה ור' שמעון בלא אפשר ולא מיכוון דבאפשר קאמר דמודה רבי שמעון דאסור ולאיכא דאמרי לא אפשר ולא מיכוין לכולי עלמא דשרי האי כולי עלמא היינו ר' יהודה ור' שמעון וא''ש דבאיכא דאמרי לא הדר ונקיט אלא מה שמשנה מלשון ראשון ולהכי לא נקט בדאיכא דאמרי אפשר ומיכוין לכ''ע אסור ומיירי כגון דלא הוי פסיק רישיה דבפסיק רישיה מודה רבי שמעון וליכא למימר דאפילו בפסיק רישיה שרי הכא ר' שמעון משום דהכא מיירי בגרירה דכלים דליכא אלא איסורא דרבנן שהוא חופר כלאחר יד כדאמר בבמה מדליקין (שבת כט) דהא בשמעתא מייתי עלה מידי דאורייתא כגון מעילה וכלאים ופסול פרה וצ''ל דכל הנהו דמייתי לא הוי פסיק רישיה ולא אפשר דכולי שמעתא נראה לר''י דלא אפשר כדרכו אלא בטורח גדול דהא שילשול האומנין בקופות חשיב לא אפשר והא דאמרינן בכתובות (דף ה:) גבי מהו לבעול בתחלה בשבת דקאמר לר' יהודה דאסור משום דבר שאין מתכוון אע''ג דהוי לא אפשר ולא מיכוין וצריך לומר דההיא סוגיא כרבי ירמיה דבמה מדליקין דאסר לר' יהודה לא אפשר ולא מיכוון אע''ג דאיתותב במאי דאמר קטנים אסורים אפילו לר''ש (איתותב) מ''מ במאי דאסר אפילו בגדולים לר' יהודה לא איתותב:
וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר. אַבָּיֵי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָבָא אָמַר: עַד כָּאן לָא קָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן — אֶלָּא הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר, אֲבָל הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר — לָא.
Traduction
The Gemara limits the dispute further: And according to Rabbi Yehuda, who said that an unintentional prohibited act is prohibited, everyone agrees that it is prohibited, as Rabbi Yehuda maintains that one’s action is more significant than his intent. Where they disagree is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said that an unintentional prohibited act is permitted. Apparently, Abaye holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. And Rava would say: Rabbi Shimon stated his opinion only with regard to a case where it is not possible to avoid the prohibition. However, in a case where it is possible to avoid the prohibition, no, he did not permit one to derive benefit from such a prohibition even unintentionally. This is one version of the dispute.
Rachi non traduit
פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון במסכת שבת (דף כב.) בגרירת מטה וכסא וספסל ובמסכת ביצה (דף כג:):
דלא אפשר. כגון שצריך לאותן כלים ואין יכול להגביהן על כתיפו ואביי סבר בקטנים נמי שרי רבי שמעון אע''פ שאפשר להגביהן על כתיפו והכי אמרינן במס' שבת ולרבא לא שרי ר' שמעון אלא בגדולים:
אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֶפְשָׁר וְלָא מִיכַּוֵּין — הַיְינוּ פְּלוּגְתַּיְיהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. לָא אֶפְשָׁר וְלָא קָא מִיכַּוֵּין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי, דְּלָא אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין. וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָזֵיל בָּתַר כַּוּוֹנָה — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר, כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: לָא שְׁנָא מִתְכַּוֵּין וְלָא שְׁנָא שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, אֶפְשָׁר אָסוּר.
Traduction
Some say that the dispute should be understood as follows: In a case where it is possible to avoid deriving benefit and he does not intend to derive benefit, this is the case of dispute between Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon. Where it is not possible to avoid it and he does not intend to derive benefit from the prohibited item, everyone agrees that it is permitted to do so. Where they disagree is in a case where it is not possible to avoid deriving benefit and he intends to derive benefit from it. The Gemara limits the dispute further: According to the opinion of Rabbi Shimon, who follows one’s intent, everyone agrees that it is prohibited. Where they disagree is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: There is no difference whether one intends or does not intend; the issue is whether he can avoid it or not. Therefore, if it is possible to avoid deriving benefit, it is prohibited.
Rachi non traduit
איכא דאמרי. מודה רבא היכא דלא קא מיכוין אע''ג שאפשר שרי ר' שמעון דבהכי פלוגתייהו דר' יהודה ור' שמעון ובין לאביי ובין לרבא לר' יהודה אסור לרבי שמעון שרי:
כולי עלמא. אביי ורבא לא פליגי דשרי ואפילו לרבי יהודה:
כי פליגי דלא אפשר וקא מיכוין. ומיהו אליבא דר' שמעון דחשיבא ליה כוונה דמתיר אפי' בדאפשר הואיל ולא קא מיכוין אלמא אכוונה קפיד היכא דקא מכוין אע''ג דלא אפשר אסור:
ה''ג כי פליגי אליבא דר' יהודה דאמר לא שנא מתכוין ולא שנא אין מתכוין אפשר אסור. ולא גרסינן ולא אפשר שרי דהא לא שמעינן ליה דאמר הכי דאי שמעינן ליה הכי היכי פליג רבא למיסר:
אַבָּיֵי כְּרַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
Based on this understanding of the dispute, Abaye holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. In other words, in a case where it is not possible to avoid the situation completely, even if one has intent it is permitted.
Rachi non traduit
אביי כר' יהודה. דקסבר כיון דאסר רבי יהודה בדאפשר אע''ג דלא קא מיכוין שמע מינה לא חשבינן ליה כוונה אלא בדאפשר ולא אפשר תליא טעמא הלכך היכא דלא אפשר אע''ג דקא מיכוין לא איכפת ליה לרבי יהודה:
Tossefoth non traduit
אביי כרבי יהודה. נראה דסבר אביי הואיל ואפשר ולא מיכוין אסור ובלא אפשר ולא מיכוין שרי אלמא דאיסור משום דאפשר הוא ומה שהיה בספרים בבמה מדליקין (שבת כט:) ופליגא דעולא דאמר עולא מחלוקת בקטנים אבל בגדולים ד''ה אסור שיבוש הוא דבכולי שמעתא שרי טפי לא אפשר מהיכא דאפשר וגדולים היינו לא אפשר אלא גרס ד''ה מותר והיינו כלישנא בתרא דהכא דבלא אפשר ולא מיכוין כ''ע ל''פ דשרי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source